חנה מהרצליה: מאבק משפטי לא מוצדק ברפורמת "אופק חדש"

שלום לכולם. מאז נחתם הסכם "אופק חדש", אני עדה למגוון ביקורות על התוכנית,

מחאות ומאמרים נגדיים. אני לא רואה בזה כל רע! למרות שאישית, נחשפתי לצדדים החיוביים ביותר של התוכנית, כאמא לילד בכיתה ד' הלומד באחד מבתי הספר המפעילים את התוכנית, ואיני מסכימה עם הביקורת – זוהי זכותם המלאה של המורים וההורים לכתוב כדעתם.

על דבר אחד אני לא מוכנה לשמוע, וזהו ניצול של מערכת המשפט לאינטרסים אישיים בצורה מחפירה ומזלזלת. ניצול שכזה, נראה במאבק המשפטי המתנהל כנגד תוכנית "אופק חדש".

אותו מאבק, המתנהל מאחורי הקלעים על ידי אנשי ארגון המורים, נועד כדי לעכב ולשבש את קיום והגדלת התוכנית, למרות הצלחותיה בפועל, בטוענות שונות שיתבררו עם הזמן כלא נכונות ואף שקריות.

תודה לאל, ישראל היא מדינה דמוקרטית, ולמרות הבעיות שלה – מצליחה להציע מגוון דרכים להתמודדות עם בעיות. מורים שחוו בעיות יכלו לפנות להסתדרות המורים, למשרד החינוך, לתקשורת ולאמצעים שונים. אם היה מקרה שדרש טיפול משפטי – גם זאת דרך להתמודדות.

אבל כאשר ארגון המורים, שבמקום לראות את התוכנית, ללמוד וליישם עבור מוריו,

בוחר לפעול ולחבל ברפורמה הראויה של הסתדרות המורים, זהו מעשה שלא אוכל לעבור עליו בשקט.

היה חשוב לי לכתוב מאמר זה כדי להגיע לאותם אנשים שלא נחשפו להרבה חומר או נוגעים אישית להסכם – ולהבהיר: אפשר להגיד הרבה דברים על הרפורמה, אפשר לקבל או להתעלם מהתוצאות שמגיעות כל הזמן מהרפורמה בגזרות שונות, אפשר לנסות ולשנות את החסרונות, אבל חשוב לראות הכל מזווית הראיה הנכונה: המאבק המשפטי המתנהל נגד תוכנית אופק חדש הוא לא מוצדק,

ומיועד להסיט את עיני הציבור מחוסר המעשה של ארגון המורים.

אומרים שיש שתי דרכים לעשות עצמך גדול יותר:

להקטין את האחר, או לגדול בעצמך.

מהנסיון שלי – רק אחת מהדרכים עובדת באמת.