שלום. שמי אמיר, ואני אבא לאלון שלומד בבית ספר הפועל תחת "אופק חדש". למרות שמצבי הכלכלי לא מאפשר הרבה מותרות, התרגלתי לשלם עבור מורים פרטיים לאלון, כדי שיוכל לקבל את החינוך הטוב ביותר ולהתמיד בלימודים. בכל פעם שנוסף למערכת מקצוע לימוד חדש, הבנתי את רוע הגזירה וציפיתי לגרוע מכל.
כשהגיעו להסביר על רפורמת אופק חדש, הייתי (כמו שנאמר בפרסומת המפורסמת), סקפטי.
לא חשבתי שבית הספר – תחת רפורמה כלשהיא, יוכל לתת מענה אמיתי לצורך התלמידים המתקשים. אבל עם הסקפטיות – החלטתי לנסות.
שלחתי את בני לשיעורים הפרטניים שהגיעו לבית הספר עם תוכנית "אופק חדש",
אך לא הפסקתי את השיעורים הפרטיים של אלון – לא רציתי לקחת סיכונים.
לאט לאט הגיעו "דיווחים" מבני על התקדמות בחומר בקבוצות הפרטניות בבית הספר,
ואלון נבחר כמצטיין והגיע לתוכנית ההצטיינות בבית הספר.
כחודשיים לאחר שהתחיל ללמוד במסגרת השיעורים הפרטניים, אחד המורים הפרטיים (מהמוערכים עליי ביותר) התקשר עם בשורה משמחת: בשיעור האחרון גילה כי אלון בקיע בחומר, ולא נדרש לשיעורים נוספים. הכנות הפתיעה גם אותי, וגרמה לי, בהחלטה משותפת ואמיצה עם אלון להפסיק את השיעורים הפרטיים.
לשמחתי – אלון רק נהנה מהעובדה שאינו צריך ללכת למורים הפרטיים,
ומנצל את הזמן לשחק עם חברים ולבלות איתם. אני יכול להשקיע יותר בדברים אחרים,
ולתת לאלון יותר.
ההתקדמות של אלון כל כך מרשימה, שאני משוכנע שבעוד כמה שנים – לא יצטרך אף מסגרת תמיכה, ויוכל להתמודד בהצלחה עם כל אתגר לימודי וחברתי שהוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה